בחזרה לפירוט המסלול "בעקבות עולי הרגל"
בחזרה לפירוט הסיורים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים
בחזרה לפירוט הסיורים בירושלים

מקורות מקראיים

• "וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה, וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְהוּא, הֹלֵךְ יָחֵף; וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ, וְעָלוּ עָלֹה, וּבָכֹה….. וַיְהִי דָוִד בָּא עַד-הָרֹאשׁ, אֲשֶׁר-יִשְׁתַּחֲווֶה שָׁם לֵאלֹהִים" ( שמואל ב' ט"ו ל ל'ב )
• אָז יִבְנֶה שלמה בָּמָה, לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, בָּהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם…" (מלכים א' יא ז")
• "וְאֶת-הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר מִימִין לְהַר-הַמַּשְׁחִית, אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי-עַמּוֹן–טִמֵּא, הַמֶּלֶךְ" (מלכים ב' כג,יג)
• "וַיַּעַל כְּבוֹד יְהוָה, מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר; וַיַּעֲמֹד עַל-הָהָר, אֲשֶׁר, מִקֶּדֶם לָעִיר" (יחזקאל יא כג)
• "וְיָצָא יְהוָה, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב. וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה" (זכריה ג-ד)

השאת המשואות

• ומאין היו משיאין? משואות מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש: (בבלי ראש השנה כב ע"ב)

השכינה

• עשר מסעות נסעה השכינה מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן הבית מן מפתן הבית לכרובים ומן הכרובים לשער הקדמוני משער הקדמוני לחצר מן החצר לגג מן הגג למזבח מן המזבח לחומה מן החומה לעיר מן העיר להר הזיתים מכרוב לכרוב דכתיב (יחזקאל י')וירם כבוד ה' מעל הכרוב מכרוב למפתן…
• א"ר יונתן שלש שנים ומחצה עשתה השכינה יושבת על הר הזיתים סבורה שמא ישראל יעשו תשובה ולא עשו והיתה בת קול מכרזת ואומרת (ירמיה ג')שובו בנים שובבים (מלאכי ג')שובו אלי ואשובה אליכם וכיון שלא עשו תשובה אמרה (הושע ה')אלך אשובה אל מקומי. (איכה רבה פתיחתא כה)
• בעלותך על הר הזיתים (תעבור) על יד אבן שאורכה י' אמות,רוחבה ב' אמות וגובהה ב' אמות, היא כסא החזנים. והיא מוצבת במקום שעמד בו הכבוד ג' שנים וחצי עד אשר חרבה ירושלים. כדברי הכתוב: "ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר" (יחזקאל יא כג)

(מתוך מדריך הגניזה י"א 8-13)

קבר חולדה

• בעשרה דברים ירושלים משובחת מכל שאר הארצות … ואין קוברים את המת בתוכה ואין מלינין את המת בתוכה חוץ מקברי מלכי בית דוד וקבר ישעיה וקבר חולדה…(אבות דרבי נתן , נוסח ב פ"לט)
• ..על ראש הר הזיתים בית גדול ושם תוך בירה יפה חולדה הנביאה בקבר של שיש . גם שם צריך לפרוע לשומר ישמעאל ליכנס ד' דרימי(מן מטבע) ולפרוע שמן להדליק כי שם נרות תמיד. (ר' משה באסולה. שנת 1521-1523)
• נמצא בו בירושלים קמייתא(לראשונה) קבר חולדה בתוך ירושלים , אף על פי שעתה היא בראש הר הזיתים (שו"ת רידב"ז 1479-1523, חלק ב סימן תרל"ג)
• ".. ועתה ישמע השומע ויראה הרואה דבר נפלא.אין שגגה גדולה ושקר כזב גדול והכל נמצא ביד המון עם מבני עמינו לאמר ולהאמין ששם קבר חולדה הנביאה… ועתה קורא ידידי , האין יכאב לב המבין והיודע על דבר הזה שישראל ילך להתפלל על קבר זר , באמרם שהוא מקום קבורת הצדקת חולדה הנביאה, זכותה תגן בעדנו, ועל אנשים ההולכים שמה להתפלל אני אומר בלשון חכמינו זכרונם לברכה שהם עובדי עבודה זרה בטהרה" (ר' יהוסף שוורץ תבואות הארץ" תר"ס, עמ' שנ-שנא)

הושענא רבה

• "ורב היי היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל והיה שם בחג הסוכות , כי היו מקיפין את הר הזיתים בהושענא רבה ז' פעמים ואומרים מזמורים שסדר להם רב היי. ולפני רב היי היו הולכים כהנים מלובשים סיריקון ומעילים ואחריו העם והוא בתוך , ורחוק מאלה שלפניו ק' אמה וכן משל אחריו,( "ספר החסידים" מהמאה ה- 13) )
• "אנשי ארץ ישראל מאז שחרב בית המקדש מתקבצים על הר הזיתים ביום הושע נא ומקיפין אותו שבע פעמים . בהיקף ראשון הופכים פניהם כלפי בית המקדש ומתחילים ואומרים "אבן שתיה" כל "הושענא", ואחר כך מסובבים כדרכם עד שגומרים ,כל הסדר.זאת שמעתי מפי ר' זכריה , שגלה לירושלים לכפר על עוונותיו , ושמע סדר תפילות באותו יום על הר הזיתים". (תעודה מהמאה ה-11 כתב יד אוקספורד – בודלי 1102, דף 112 ע"א)

• "[ובהר הזיתים] הוא המקום אשר נתפלל בו בימות החגים מול היכל ה' ביום הושענא , ושם יברכו כל בית ישראל , מדינה ומדינה קהילותיה , זקניה ונדיביה וכל הזוכר את ירושלים וכל המעלה אותה על ליבו, שם יזכרוהו בתפילות ובברכות… ואל תכבידו לב מאחיכם בני ירושלים לשים לכם חלק וזיכרון בירושלים , ושליחנו ונאמנינו … הוא מודיענו כל אחד ואחד ומעלתו ונדבתו וכשרותו ונכתוב שמו ושם אבותיו בספר הזכרונות לזכר אותו על הר הזיתים , נגד מקדש בברכות ובתפילות"( מכתב שנכתב כנראה ע"י אליהו הכהן בן שלמה גאון לקהילת מצרים משנת: 1057)

קברי הנביאים

• "משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי, פסקה רוח הקדש מישראל, ואף על פיכן היו משמיעין להן בת קול…" (תוספתא סוטה, פי"ג ה"ג)

• "וכשאדם יורד מעט בשפוע ההר , מערת חגי הנביא ושם מנוחתו כבוד" (ר' משולם מוולטרה משנת : 1481

• " ובהר הזיתים מערת חגי הנביא , יותר מעשר מערות זו לפנים מזו.." (ר' עובדיה מברטנורא שנת:1488)

• "ולמעלה קרוב לראש ההר מערת חגי הנביא יש שם מערות גדולות בארך וסבוב ולמעלה מהמערות מערת חגי הנביא עליו השלום ובתחתיות תלמידיו ואחרים זולתם" (ר' משה באסולה, שנת 1521-1523)

• ".. ועלינו בעליית ההר ., ונכנסנו בתוך מערה אחת, ובתוך המערה קבורות הרבה, ושם מערה בתוך מערה, ושם קבורות חגי זכריה ומלאכי עליהם השלום. וקראנו עליהם קצת מזמורים ועלינו משם להר הזיתים.." (הקראי שמואל בן דוד שנת: 1641-1642 )

פרה אדומה

• דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל. וּנְתַתֶּם אֹתָהּ, אֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן; וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, מִדָּמָהּ–בְּאֶצְבָּעוֹ; וְהִזָּה אֶל-נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד, מִדָּמָהּ–שֶׁבַע פְּעָמִים. (במדבר יט ב-ד)

• חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום, משמשין כניסה ויציאה; קיפונוס מן המערב, משמש כניסה ויציאה; טדי מן הצפון, לא היה משמש כלום; שער מזרחי, עליו שושן הבירה צורה–שבו כוהן גדול השורף את הפרה, ופרה, וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה. (מידות א,ג)

• כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים: חוץ מכותל מזרחי–שהכוהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה, ומתכוון ורואה פתחו של היכל בשעת הזית הדם. (מידות ב.ד)

• וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה, כיפין על גבי כיפין, כיפה כנגד האוטם, מפני קבר התהום–שבו כוהן שורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה. (פרה ג' ו)

• והלכנו משם להר הזיתים מקום שריפת הפרה , ושם התפללנו פעמיים בעשרה , ועלינו על ההר . וביום השבת התפללנו בשעת המנחה , שם במקום שהיו הערלים רגילין לבנות שם ע(בודה) ז(רה), ולא נשא אותם המקום כי היה נופל כל מה שהיו בונין כל שעה , והוא אחד מעשר מסעות שנסעה שכינה ממקומה. והישמעאלים מכבדין אותו המקום ואין בו רק היסוד בלבד. ומקום אשר היה שם הארון עדיין קיים…." (אגרת ר' שמואל בן ר' שמעון. שנת 1200)

עמק יהושפט

• "ויש הולכים דרך העמק , הוא עמק יהושפט שם בית קברות לישראל בתחתית הר הבית, והולכין בעמק עד שמגיעים נגד האיצטבע אשר בהר הזיתים מקום אשר היו שוחטין שם פרה אדומה , ועולים בהר עד האיצטבא, הר גבוה מאד, והאיצטבא ההיא מכוונת נכח פתח ההיכל , ומשם רואים הר הבית וכל הבנין אשר עליו , ועל כן מתפללים שם כנגד המקדש . עמק יהושפט הוא הסובב כל מזרחו של הר הבית וכל דרומו . ובדרומו הוא בית הקברות אשר הזכרתי ויש בו צדיקים הרבה"
  (תלמיד הרמב"ן ראשית המאה ה-14 )

• "עמק יהושפט הוא עמק קטן מאד בין הר הבית להר הזיתים, ושם קברות היהודים עתה. הקברים ישנים תחת הר הבית, בשפוע אצל העמק והקברים החדשים,תחת הר הזיתים אצל העמק והגיא ביניהם".(עובדיה מברטנורא 1488)

יד אבשלום

• וְאַבְשָׁלֹם לָקַח, וַיַּצֶּב-לוֹ בְחַיָּו אֶת-מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק-הַמֶּלֶךְ–כִּי אָמַר אֵין-לִי בֵן, בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי; וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת, עַל-שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (שמואל ב' יח יח)

• "…בגבול הזה הר הזיתים עולים אליו . ובראשית העלייה אליו יד אבשלום , בנין עגול וחלקו העליון צר , כעין קומקום הנחשת ומכסהו . על כן קוראים לו הערבים הקומקום" (מדריך הגניזה ז-י, 15-20)

קבר זכריה

• וְאַחֲרֵי מוֹת, יְהוֹיָדָע, בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ; אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֲלֵיהֶם. וַיַּעַזְבוּ, אֶת-בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת-הָאֲשֵׁרִים, וְאֶת-הָעֲצַבִּים; וַיְהִי-קֶצֶף, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, בְּאַשְׁמָתָם, זֹאת. וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים, לַהֲשִׁיבָם אֶל-יְהוָה; וַיָּעִידוּ בָם, וְלֹא הֶאֱזִינוּ. וְרוּחַ אֱלֹהִים, לָבְשָׁה אֶת-זְכַרְיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד, מֵעַל לָעָם; וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים, לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-מִצְוֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ–כִּי-עֲזַבְתֶּם אֶת-יְהוָה, וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו, וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר, בֵּית יְהוָה. וְלֹא-זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ, הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ, וַיַּהֲרֹג, אֶת-בְּנוֹ; וּכְמוֹתוֹ אָמַר, יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ. (דברי הימים ב', כד יז-כא)

• "שבע עבירות עברו ישראל באותו היום : הרגו כהן ונביא ודין , ושפכו דם נקי , וטמאו את העזרה ושבת ויום כפורים היה" (ירושלמי תענית, פ"ד, ה"ה)

• "תחת הר הזיתים המערה של קבר זכריה , ושם מתפללים בימי הצומות והולכים לומר קינות בכל ט' באב .. הר הזיתים הוא הר גבוה ושומם וזיתים בו מעט מזער" (אגרת ר' עובדיה מברטנורא לאביו שנת 1488)

קבר בני חזיר

• "לְחֵזִיר, שִׁבְעָה עָשָׂר," (דברי הימים א',כד טו) (חזיר ראש המשמרת השבעה עשר של הכהנים)

• "זה קבר והנפש של אלעזר, חניה, יועזר, יהודה, שמעון, יוחנן בני יוסף בן עובד. יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר" (הכתובת שבמשקוף הקבר)

מערת ר' יהודה החסיד

• "וכשהוליכו את המיטה של רבינו מן ביתו לחצר הקודש הנ"ל, היו מתכנסים אנשי ירושלים תוב"ב אנשים ונשים לגמול חסד עם רבינו הנפטר ועמדו בתוך החצר עם המיטה, והחזן של הספרדים היה מקונן הקינות שיש להם לספרדים לקונן על המתים, והיה החזן מזמר בקול מר ובכי, וכל העם היו מקוננים ובוכים בכי תמרורים על פטירת רבינו פתאום, ולא זכו עדין כולם לראות פני קדשו. (תיאור ההלוויה מפי ר' גדליה מהעירה סימיאטיץ בספרו 'שאלו שלום ירושלים')

• "על הר הזיתים אשר על פני ירושלם קדמה נמצאת מערת קברות בכוכין ממולאים זה על גב זה, שמה מצאו להם קן, נפשות החסידים הקדושים אשר מסרו נפשם באהבת ארץ אבותינו ונקראת גם היום "מערת ר' יהודה החסיד" לזיכרון עולם לנפשות הצדיקים המרוממים האלו. וקבלה בידי זקני העיר ששם ספון חלקת מחוקק ריה"ח ואחדים מתלמידיו…".

• "המערה היא מופלאת במינה חצובה בשן סלע, ובדפנותיה כוכין סתומין, בכותל הדרומי שלש שורות זו ע"ג זו משבעה שבעה כוכין , וכנגדה בכתל הצפוני שלש שורות כאלו מן ששה ששה כוכין, ובמזרחי ג' שורות, מארבע ארבע, ולבית כניסתה בצדה המערבי שלש שורות מן שלש שלש כוכין, ס"ה ששים כוכין סתומין

• "ובקרקע המערה מונחים כעשר אבני ציון למצבות אשר לא נטמנו ברגלי עפר עדיין , כל החכמים הקדושים הספונים במקום הקדוש הלז המה בני האשכנזים, אבל לא מצאנו ציון וכתובת חרותה, רק שלשה ציונים אלו: "ציון קבורת הישיש אברהם צרפתי" , "קבר הישיש כה"ר יצחק אשכנזי", "קבר המפורסם כה"ר יוסף אשכנזי"…" (ר' אריה לייב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים)

נחל קדרון

• וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר. (שמואל ב',טו כג)

• וַיֹּצֵא אֶת-הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם, אֶל-נַחַל קִדְרוֹן, וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן, וַיָּדֶק לְעָפָר; וַיַּשְׁלֵךְ, אֶת-עֲפָרָהּ, עַל-קֶבֶר, בְּנֵי הָעָם. (מלכים ב',כג,ט)

• וְקִבַּצְתִּי, אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים, אֶל-עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם, עַל-עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם, וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ (יואל ד',ב')

אחרית הימים

• "… הקב"ה עושה להם מחילים מחילים מלמטן והם מחלדין בהם , עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקב"ה עומד עליו והוא נבקע להם ועולים מתוכו כמו שזכריה אומר: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים…" (פסיקתא רבתי לא)

• משיח בן דוד , אליהו וזרובבל יעלו על ראש הר הזיתים , ומשיח יצווה את אליהו לתקוע בשופר.
  אור שבעת ימי בראשית ישוב וייראה. והיה אור הלבנה כאור החמה, ואלקים ישלח רפואה שלימה לכל חולי ישראל…" (אוצר המדרשים עמ' צז).

• "… ביום תחיית המתים , עם בא המשיח, שני גשרים יחברו את הר הזיתים עם הר המוריה, האחד עשוי ברזל והשני נייר. הגויים יעברו על גשר הברזל והוא ישבר תחתם והם יפלו מטה, ובני ישראל יעברו על גשר הנייר, ולא יאונה להם כל רע. כולם יעברו בשלום ובהר המוריה יתחילו בחיי הנצח המאושרים"

בחזרה לפירוט המסלול "בעקבות עולי הרגל"
בחזרה לפירוט הסיורים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים
בחזרה לפירוט הסיורים בירושלים